יש כלל ברור בתורה: ליהודי אסור לבחון את הקב"ה. "לא תנסו את ה' אלוקיכם". ובכל זאת, יש מקום אחד שבו הקב"ה בעצמו אומר לנו את ההפך: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר… ובחנוני נא בזאת". בצדקה, ורק בצדקה, מותר לנסות.
מה זה אומר בפועל? את השאלה הזאת הצגנו להגאון רבי אברהם שרגא שטיגליץ שליט"א, חבר הבד"ץ ורב קהילת צאנז בביתר עילית, שמכיר מקרוב את פעילות פתחי לב כבר שנים.
אלף ושלוש מאות סיפורים
שאלנו את הרב: כששומעים על יותר מ-1,300 סיפורי ישועות של תורמים, איך צריך להסתכל על המספר הזה?
"צריך להסתכל על זה קודם כל בענווה עמוקה", השיב. "איננו יודעים חשבונות שמיים, ואיננו יכולים להבטיח לאדם ישועה תמורת צדקה. אבל במצוות הצדקה נאמר 'ובחנוני נא בזאת', וזה דבר שלא נאמר על כל מצווה".
הרב מוסיף יסוד: מידה כנגד מידה. "כאשר אדם מרחם על יהודי אחר, נותן מעבר למה שהוא חייב, ופותח את הלב למען מי שנמצא בצרה, הוא יוצר לעצמו זכות שאין לה שיעור. וכשם שהוא פתח את ידו עבור האחר, כך הקב"ה יכול לפתוח עבורו שערים במקומות שבהם הוא עצמו כבר לא ראה שום פתח".
לכן, הוא אומר, הסיפורים לא באים להגיד שיש כאן נוסחה. הם באים להזכיר מה שהתורה עצמה מלמדת: לצדקה יש כוח עצום.
חמישה מיליון דולר? זה לא מספיק
יענקי ברנשטיין משתף בסיפור ששמע ממרן ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א. גביר שציפה שנים לילדים נכנס אל מרן הרב שטיינמן זצ"ל לבקש ברכה, והודיע שהוא תורם חמישה מיליון דולר לרשת כוללים. הרב הביט בו ואמר: "זה לא מספיק".
שישה? לא. עשרה? עדיין לא. רק כשהסכום הגיע לשבעה עשר מיליון דולר התרצה הרב ובירך אותו בחום. כשנשאל מדוע, השיב: "בחמישה, בשישה ואפילו בעשרה מיליון זה עדיין לא נגע בו. רק ב-17 ראיתי שזה באמת נוגע לו". כעבור זמן לא רב זכה הגביר לחבוק בן.
אין כאן נוסחה של "תן סכום נקוב וקבל ישועה". יש כאן מסר על מהותה של צדקה: יש נתינה שהיא רק שליפת שטרות מתוך השפע, ויש נתינה שבה האדם מעניק את עצמו. רק כשנדרש ויתור אמיתי, הפך המעשה למסירת הלב. וכשנפתח הלב, נפתחים גם שערי שמים.
הקב"ה לא חייב לך כלום
ויש עוד סיפור, על זוג שעשר שנים לא זכה לילדים. אחרי שרופא בעל שם עולמי קבע שבדרך הטבע אין סיכוי, הגיעו באישון לילה לביתו של רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל. האישה גוללה בפניו את הכל, והוא השיב לה משפט ששינה את חייה: "הקב"ה לא חייב לך כלום. אבל אם תעשי עבורו דבר שאינך חייבת לעשות, גם הוא יעשה עבורך דבר שאינו חייב לעשות".
עם פתיחת החנויות בבוקר היא מילאה שקיות בממתקים והלכה לשמח חולים בשערי צדק. הפעם לא באה לבקש, אלא לתת. החסד הזה הפך לשגרת חייה. היום היא סבתא לנכדים.
לא כמה נותנים, אלא עם כמה לב
שאלנו את הרב שטיגליץ מה המעלה של נתינה במסירות נפש, מעבר לעצם המצווה. "כי מסירות נפש היא זו שמגלה את האמת של הלב. כאשר אדם נותן רק את מה שנוח לו, יש בזה מצווה חשובה. אבל כאשר הוא מוכן לצאת מעצמו, להתאמץ, לוותר ולתת מעבר לנוחות שלו, הוא מגלה עד כמה החסד באמת יקר לו". וזו, בעיניו, הנקודה הגדולה של פתחי לב: לא רק כמה נותנים, אלא עם כמה לב נותנים.
וברכתו לתורמים: "שזכות הצדקה והחסד תעמוד להם ולבני ביתם לדורותיהם. וכשם שהם פותחים שערים עבור אחרים, כך יפתחו להם מן השמים שערי ישועה, שערי ברכה ושערי רחמים".
מעובד מתוך הראיון עם הגרא"ש שטיגליץ שליט"א בחוברת "המפתח" של פתחי לב, תשרי תשפ"ז. כתיבה: ישראל רוזנפלד.
